בשנים האחרונות ריקודי הבטן, כך נראה, זוכים סוף סוף להכרה הראויה להם. נשים מכל גיל, מוצא ומשקל מוצאות בהם הנאה ושחרור, ועכשיו גם מודעים יותר ויותר רופאים בארץ ובעולם לסגולותיו הבריאותיות של הריקוד. ספרות רפואית מקצועית בנושא עדיין אין ממש. עד היום נעשו רק עבודות רפואיות ספורות על ההשפעה החיובית של ריקודי הבטן על כאבי גב, כאבים כרוניים, דיכאון, חרדות, ירידה מנטלית (דמנציה), עמידות במצבי לחץ וחיזוק המערכת החיסונית.
לעומת זאת, הרפואה העממית מלאה בדיווחים על השפעתם החיובית של הריקודים המזרחיים על מערכות שונות בגוף: הלב וכלי הדם, התנועה, העיכול, השתן, העצבים ועוד. חשיבות מיוחדת יש לתרומת ריקודי הבטן להריון, ללידה ולשיקום שאחריהם: אצל רקדניות בטן הלידה מהירה יותר, בגלל היכולת הנרכשת שלהן להרפות את השרירים העמוקים, דבר שגם מחליש את כאבי הצירים. הן גם פחות סובלות מקרעים בזמן הלידה, מבריחת שתן וצניחת השלפוחית והרחם ומסימני מתיחה על הבטן ועל החזה אחרי הלידה. גם צורת השד שלהן נשמרת אחרי ההריון וההנקה.
לאלצהיימר.
"נמצא גם שריקוד גורם לגירוי של מרכז ההנאה במוח. חוקרים מקנדה מצאו שריקודי בטן מעלים את הרגשת ההנאה מסקס. בצ'כיה, למשל, מקיימים סדנאות לריקודי בטן במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים. בפילדלפיה קיימת תנועה לטיפול בכאב דרך ריקודים.
"לריקודי הבטן הייחודיות שלהם. אותן רעידות, לדוגמה, שהן חלק בלתי נפרד מהריקוד, הן בעצם מסז' טבעי לכל חלקי הגוף החשובים של האישה, כמו השד ואזורי הבטן. ההפרדה בין חלקי הגוף השונים בזמן הריקוד גורמת לשיפור ניכר בקואורדינציה – דבר חשוב במיוחד בגיל המבוגר – שלא לדבר על יתרונות הריקוד לחיזוק העצמות והשרירים ולמניעת אוסטאופורוזיס ושינויים ניווניים בצוואר.
"את ריקודי הבטן רוקדים בדיוק לפי אותו עיקרון של התעמלות לבניית עצם: נשיאת משקל על הגפיים תוך כדי תנועות פיתוליות ויצירת עומסים על עצמות בצורת תנודה. לכן ריקודי בטן יכולים לעצור בריחת סידן מהעצמות. שתי נשים שהשתתפו במחקר וסובלות ממחלה דלקתית פרוגרסיבית עם נוקשות מפרקים בידיים וברגליים דיווחו אף הן על שיפור ניכר במצבן בעקבות הריקוד".
- כמה פעמים בשבוע מומלץ לרקוד?
"פעילות גופנית יעילה לבריאות צריכה להיות הדרגתית, בין 15 ל-45 דקות, שלוש-ארבע פעמים בשבוע. בריקודי בטן, שהם פעילות מאוד אינטנסיבית, אפשר לשרוף ב-45 דקות בין 300 ל-400 קלוריות".
האורתופדים ממליצים
ריקודי בטן מומלצים גם על ידי אורתופדים, ובמיוחד למי שסובלים מבעיות יציבה ומבעיות בגב התחתון. "בריקודי הבטן, להבדיל מהתרגילים הרגילים שאנחנו עושים לחיזוק שרירי הבטן, אנחנו מפעילים גם את שרירי הבטן
וגם את שרירי האגן, ועל ידי זה משיגים שתי ציפורים במכה אחת", אומר פרופ' משה סלעי, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים בילינסון.
"בנוסף נעשית עבודה על הגמשה של המפרקים באזור המעבר בין עמוד השדרה המותני והאגן, וכמובן גם על מפרקי הירך, שלהם תפקיד חשוב בכל נושא היציבה. השילוב בין תנועות רתמיות מצד אחד ותנועות חדות מצד שני תורם מאוד לחיזוק ולעיצוב המפרקים. ריקודי הבטן טובים לאגן, ליציבה, למפרק הירכיים וגם לירכיים עצמן, משום שחלק גדול של שרירי האגן יורדים אל תוך הירכיים.
"ריקודי בטן מומלצים במיוחד למי שסובלים מבעיות בגב התחתון. הבעיות האלה נובעות ברוב המקרים מההקשתה החזקה של עמוד השדרה קדימה. על ידי חיזוק שרירי האגן אנחנו מנטרלים, מבטלים או מקטינים את ההקשתה הזו, וכך גם את הלחץ על האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, ששם בדרך כלל מסתתרות הפתולוגיות.
"ברגע שאנחנו מיישרים את קטע הגוף התחתון, אנחנו נותנים מבחינה מכנית-פיזית יותר מרחב ונפח מחיה לכל האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, חוט השדרה והעצבים. גם למי שסובל מבעיות מפרקים זוהי פעילות מצוינת, במיוחד מהכיוון של שמירת טווחי תנועה.
"אני מפנה הרבה מהפציינטיות שלי לריקודי בטן. הן חושבות שאני צוחק, אבל אני מסביר להן שאני מתכוון לכך במלוא הרצינות. אני חושב שזו פעילות מאוד ברוכה לכל אחד, ובמיוחד למי שסובל מהגב. חיזוק שרירי בטן ואגן הוא אחד מנכסי צאן ברזל כדי להקטין ולמנוע את הכאבים".
"למרות שאין מחקרים מסודרים בנושא ריקודי הבטן", אומר ד"ר מני אלקלעי, מנהל יחידת אורו-גינקולוגיה במרכז הרפואי שיבא, "מעיון בחומר שכן קיים, נראה שהם בהחלט עושים את העבודה בכל הקשור להפעלת שרירי הבטן, העכוז ושרירי רצפת האגן. למרות שהדברים לא נבדקו מבחינה מסודרת, יש בזה הרבה היגיון, ואינטואיטיבית נשמע שזה יכול להועיל".
תרומה לדימוי העצמי
במחקר שערכה לאחרונה אורית בסון, במסגרת לימודיה לתואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא בדקה כיצד דרך התנועה מתפתח אצל הרוקדות ריקודי בטן דימוי עצמי חיובי ואיך הוא מתבטא. "כמעט כל הנשים דיווחו שהריקוד והשיפור בתנועה העלו את הדימוי העצמי שלהן", היא אומרת. "התנועות העדינות, העגולות והרכות והריקוד המשוחרר גורמים לגוף להיות יותר חופשי ונינוח. כולן אמרו שהן מרגישות עם עצמן הרבה יותר טוב, שיש להן יותר ביטחון עצמי והרגשה של נשיות. ובעיקר: הן למדו לקבל את עצמן כמו שהן.
"ריקודי בטן בכלל הם חלק מהתפיסה שהגוף הוא כלי למרוד במוסכמות. כלומר, אם החברה מנסה לחייב את הנשים לעמוד במיתוס היופי, שמקדש רזון ונעורים, אז דווקא רקדניות הבטן הן מלאות יותר, כי אז התנועה יושבת עליהן יותר יפה. בריקודי הבטן יש לגיטימציה לאישה להיות יותר מלאה ויותר מבוגרת.
"הדעה הרווחת היא שריקודי בטן מאוד קלים: עניין של קצת לנענע בחזה ובישבן וזה הכל. אבל ריקודי בטן מאוד לא פשוטים, ונדרשים שליטה מלאה בגוף והרבה עבודה קשה, התמדה ואימון כדי להניע כל איבר בנפרד ולשלב ביניהם יחד במהירויות שונות.
"גם הסטיגמה של הריקוד ככזה שמטרתו לשעשע גברים היא בפירוש לא נכונה. לריקודי הבטן היסטוריה ארוכה. בחברות המטריארכליות נשים רקדו עבור נשים בטקסים ובמפגשים חברתיים: טקס חינה, טקס לידה, טקסי אבל וכדומה, כשלכל טקס היה ריקוד משלו. בתקופות אחרות רקדו ריקודי בטן גם גברים וגם נשים. משפחות שלמות הבינו את התועלת הבריאותית שבריקוד"
קישורים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3151761,00.html
